תאונות עבודה

עם זאת, קיימים מספר מאפיינים המיוחדים לתביעות אלו:

ראשית, הנחת המוצא היא שהמעביד אחראי לספק לעובד תנאי עבודה בטוחים – כך שבתביעות אלו לרוב אין צורך לבסס "חובת זהירות" אלא רק – להוכיח שהחובה הופרה (התרשלות).

שנית, ברוב המקרים, הנפגע מנהל הליך מקביל בענף נפגע עבודה במוסד לביטוח לאומי. 

לעניין זה יש שתי משמעויות עיקריות: 

1. גובה הנכות הנקבע במוסד לביטוח לאומי מהווה אינדיקציה טובה לנכות הנידונה בבית המשפט (שם כל צד מסתמך על מומחה מטעמו, כך שהביטוח הלאומי נתפס כאובייקטיבי). 
2. כל התקבולים שהנפגע קיבל או זכאי לקבל בעתיד מהביטוח הלאומי, מנוכים מהפיצוי שייפסק בתביעה המשפטית. עורך דין המתמחה בתחום יודע להעריך מראש את הסיכוי שהתביעה כולה "תיבלע" בתקבולי הביטוח הלאומי, ואת הדרכים לנהל אותה תוך צמצום סיכון זה.

שלישית, בתחום זה קיימים חוקים, תקנות ותקנים ספציפיים רבים, העוסקים בבטיחות העובד ובחובות המעביד להגן עליה. 

עורך דין המכיר היטב את הוראות הדין והפסיקה הענפה בתחום זה, ממקד את התביעה בהוראות הדין הספציפיות  ומגדיל את הפיצוי המשולם בסופו של יום. 

אם נפגעתם בתאונת עבודה, הפעולות הראשוניות שמומלץ לכם לבצע הן:

ראשית, הודיעו על כך מיד למעסיק שלכם. קיימים מקרים רבים בהם עובדים באתרי בניה או כאלו שנפגעו מחוץ למשרד (למשל, בביקור אצל לקוח) פנו לטיפול רפואי מבלי ליידע את המעביד כי נפגעו בתאונה ואחר כך היה קשה מאד להוכיח כי אכן נפגעו בנסיבות אלו. 

שנית, פנו לקבלת טיפול רפואי וציינו בפני הגורם המטפל כי נפגעתם בתאונה בעבודה – נפגעי עבודה פטורים מדמי השתתפות בקופ"ח, בגין טיפולים הנובעים מהפגיעה בעבודה.

במידה ועקב הפגיעה אינכם יכולים לשוב לעבודה – בקשו מהמעביד טופס "בל 250". זהו טופס המוגש לקופ"ח, לשם הפקת "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה" (שהוא למעשה אישור ימי מחלה לנפגעי עבודה). 

התעודה הזו, בצירוף התיעוד הרפואי הרלוונטי ותלושי שכר של שלושת החודשים שקדמו לתאונה – מוגשים  לביטוח הלאומי במסגרת תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על הפגיעה בעבודה (טופס בל/ 211). אם הביטוח הלאומי מכיר בתאונה כפגיעה בעבודה, והנפגע נעדר מעבודתו ונזקק לטיפול רפואי, הוא יהא זכאי לדמי פגיעה (הנגזרים משכרו) עבור 91 ימים לכל היותר.

מהם יתרונותיו של עורך הדין המתמחה בתביעות בגין נזקי גוף?

הפיצויים בגין נזקי גוף בתביעות נזיקין עשויים לנוע בין אלפי שקלים למיליוני שקלים – בהתאם לנסיבות הספציפיות. 

מאידך – קיימים מקרים בהם אין כל כדאיות כלכלית בהגשת תביעה (נזק מינורי או תשלום פיצויים מגורם אחר, "הבולעים" את הפיצוי הצפוי להיפסק בתביעה).

עורכי דין המתמחים בנזיקין, יודעים להעריך האם המפגע הספציפי מקים אחריות בנזיקין לגורם הספציפי, בנסיבות התאונה הספציפית.

עורך הדין יבחן את הנזק הפיזי שנגרם לנפגע, ויעריך האם הנזק מצדיק הגשת תביעה נגד המזיק (או המבטחת שלו, במקרים מסוימים) ומה גובה הפיצוי המשוער אותו ניתן יהא לקבל מהמזיק (בין בפניה ישירה אליו ובין באמצעות תביעה משפטית – הכל עפ"י נסיבות המקרה).

במסגרת הבחינה, ישקלל עורך הדין את קיומו של "מיטיב" (למשל המוסד לביטוח לאומי בתאונות עבודה), המשלם לנפגע כספים העולים על הפיצוי שהוא צפוי לקבל בתביעת הנזיקין, באופן שהופך את התביעה ללא כדאית כלכלית.

אילו נזקים מזכים בפיצוי? 

הפיצוי משולם בגין ההשפעה שיש  לנזק הגופני שנגרם בתאונה – על חייו של הנפגע.

ההשפעה מחולקת לתחומים שונים, הנקראים "ראשי נזק". 

ככלל, ראשי הנזק בתביעות נזיקין הנם: פגיעה בהכנסות או בכושר ההשתכרות, עזרה מצדדים שלישיים, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה וכן פיצוי בגין כאב וסבל. 

איך נקבע גובה הפיצוי המשולם?

גובה הפיצוי נקבע עפ"י פרמטרים מקובלים, ובהתאמה לנסיבותיו האישיות של הנפגע: גיל, עיסוק, גובה ההכנסות, אופי הפגיעה, גובה אחוזי הנכות, מצב רפואי ומשפחתי, מידת יכולתו של הנפגע למנוע את התאונה או להקטין את הנזקים שנגרמו לו  וכיו"ב וכן בחינת התנהלותו של המזיק.

אם אתם או יקיריכם נפגעתם בתאונה, המלצתנו היא לפנות לעורך דין כבר לאחר התאונה לקבלת ייעוץ, ליווי והדרכה בבנייה נכונה של התיק ושל אפשרות הגשת תביעה.

היכרותנו המעמיקה את תחום הנזיקין בכלל ותחום נזקי הגוף בפרט, בצירוף הידע המשפטי והפרקטי הרחב שלנו – מעניקים לכם מעטפת שלמה, מקצועית ויעילה לניהול תביעת נזקי גוף מוצלחת, שתניב לכם את הפיצוי המירבי.

אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו בכל שאלה, ועומדים לרשותכם בכל אמצעי הקשר המפורטים באתר.

שיחת ייעוץ  עם עורך הדין חן לופוביץ אינה כרוכה בתשלום כלשהוא.