תאונות דרכים

בשנים האחרונות אנו מרגישים שהמצב הולך ומחריף, אבל האמת היא שכבר בשנת 1975 המצב היה כל כך קטסטרופלי, עד שהיה צורך בחקיקת חוק מיוחד.

חוק זה, שנקרא "חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975" ובקיצור "חוק הפלת"ד" נועד להבטיח פיצוי כספי לאדם שנפגע בתאונת דרכים.

לשם כך,  החוק מגדיר: מהי תאונת דרכים, מי הגורם האחראי על הפיצוי, מהיכן מגיע הכסף ומהם המצבים המיוחדים בהם לא ישולם פיצוי.

מה שהחוק לא מפרט, הוא הפרקטיקה: איך מתרגמים פגיעה בתאונת דרכים לגובה הפיצוי/כסף? 

בדיוק בשביל זה, אנחנו כאן.

הכנו עבורכם מדריך קצר המסביר את הרקע, "מי נגד מי" ולמה, וכיצד לפעול כדי להבטיח שאם נפגעתם – תקבלו את הפיצוי המקסימלי:

תאונת דרכים – יותר ממה שחשבתם:

עפ"י החוק, תאונת דרכים הנה: "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".

ההגדרה הזו  כוללת הרבה דברים מעבר ל"נסיעה ברכב":

כך, יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, פגיעה מרכב שחנה במקום אסור, כניסה או ירידה מהרכב, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה מרכב עומד או חונה. כמו כן, גם מצבים בהם אדם נפגע בעת ירידה או עליה לרכב, טריקת דלת הרכב על היד, נפילה בתוך אוטובוס, פגיעה מחפץ שנפל בעת נסיעה ועוד.

החריג:  מעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי .

אחריות מוחלטת לפיצוי:

עפ"י החוק, נהג הרכב חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב. 

האחריות היא מוחלטת ומלאה, ולא משנה אם היה או לא היה אשם מצד הנהג.  

כאן נבהיר: כל נהג אחראי לפצות את הנפגעים שנסעו ברכב שלו. 

כלומר – בניגוד לתביעות על הנזק לרכב עצמו, שם מי שגרם לתאונה ישלם על נזקי הרכב האחר, בתביעות פלת"ד –  כל נהג אחראי לפצות את הנפגעים ברכב שלו.

מי משלם את הפיצוי?

בפועל, מי שמשלם את הפיצוי אינו הנהג, אלא חברת הביטוח שביטחה את הרכב שלו בפוליסת ביטוח חובה.

כך, נהג שהסיע 2 נוסעים ברכב ושלושתם נפגעו – שלושתם יתבעו את מבטחת החובה של הרכב.

כאשר הנפגע הוא נהג או נוסע ברכב – מבטחת החובה של הרכב היא האחראית על תשלום הפיצוי.

כאשר הנפגע הוא הולך רגל – מבטחת החובה של הרכב הפוגע היא האחראית לתשלום הפיצוי. 

הכספים למימון הפיצויים מחברות הביטוח או מקרנית – מגיעים מפרמיות ביטוח החובה של הרכבים (כל מבטחת מפרישה כספים לקרנית). 

מתי לא ישולם פיצוי?

החוק קובע רשימת נפגעים שאינם זכאים לפיצוי, ובכלל זה: מי שגרם לתאונה במתכוון, מי שנהג ברכב ללא רשות, מי שנהג ללא רישיון נהיגה (למעט בגין אי תשלום אגרה), מי שהרכב שימש לו לביצוע פשע, מי שנהג ברכב ללא ביטוח חובה בכלל או ללא ביטוח שמכסה את השימוש וכן בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח, ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה.

במקרה של הולך רגל שנפגע בתאונת פגע וברח, בה לא ידוע מי הרכב ומיהי המבטחת שלו או נוסעים שנסעו ללא ידיעתם ברכב לא מבוטח – משלמת הפיצוי היא "קרנית", תאגיד לפיצוי נפגעים שאינם יכולים לקבל כסף מחברת ביטוח.

איך מתרגמים נזק גוף לפיצוי כספי?

כאן אנו מתרחקים מהחוק ומגיעים לפרקטיקה.

נזק גוף משתקף בד"כ באחוזי נכות – אותם קובע מומחה רפואי הממונה ע"י בית המשפט שדן בתביעת הפלת"ד (תיק עם 0% נכות נקרא בשפת עורכי הדין "תיק אפס". גם בתיק כזה משולם פיצוי).

ככלל, הפיצוי אינו משולם בגין הנכות הרפואית עצמה, אלא בגין ההשפעה שלה על התפקוד במספר תחומים, הקרויים "ראשי נזק" ומשתנים בהתאם לגיל, עיסוק, גובה ההכנסות, אופי הפגיעה, גובה אחוזי הנכות וכו.

ראשי הנזק המקובלים בתאונות דרכים הנם: 

פגיעה בהכנסות או בכושר ההשתכרות – ככלל, מחושבת עפ"י גובה ההכנסה לפני התאונה X אחוזי הנכות, מיום התאונה ועד לגיל פרישה. כאן יש חשיבות גדולה לעורך הדין המתמחה בתחום, שתפקידו: לשכנע שמידת הפגיעה, גובה ההכנסה הרלוונטית ומספר שנות העבודה –  גדולים מהנתונים היבשים. 

עזרה מצדדים שלישיים – כאשר גם נפגע שקיבל עזרה "חינמית" מבני משפחה,  זכאי עקרונית לפיצוי.

הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה

 פיצוי בגין כאב וסבל : ככלל, נפסק עפ"י אחוזי הנכות הרפואית מתוך סכום מקסימלי הקבוע בחוק.

כיצד עליכם לפעול אם נפגעתם בתאונת דרכים:

1. רשמו את מקום התאונה: לדוג' כביש 6 מצפון לדרום ליד ק"מ 22" או "רחוב עזה בירושלים, ליד בית 11".
2. רשמו את נסיבות התאונה: לדוג' "האטתי לקראת רמזור אדום ורכב התנגש בי מאחור" או "נסעתי במושב האחורי וכשנהג פנה ימינה הוא איבד שליטה על הרכב והרכב עף לשוליים".
3. רשמו את פרטי כל הרכבים המעורבים: שמם של המעורבים ומס' תעודות זהות, סוג הרכב, מספר רישוי, שם הנהג ומספר פוליסת ביטוח החובה של כל רכב.
4. צלמו באופן מיידי את זירת האירוע והפגיעה ברכב. אם לא ניתן, בקשו מאדם אחר לצלם עבורכם. 
5. פנו למשטרת ישראל להפקת "דיווח על תאונת דרכים" / "אישור משטרה".
6. שמרו את כל המסמכים הרפואיים שהופקו לכם בקשר לתאונה לרבות דו"ח מיון, ביקורים אצל רופא המשפחה ו/או אורתופד ו/או טיפולי פיזיותרפיה וכיו"ב. זכרו: פעמים רבות, בעיקר בפגיעות "צליפת שוט", הכאבים והגבלות התנועה מתחילים רק שבועיים לאחר התאונה. המלצתנו היא לפנות לטיפול רפואי מוקדם ככל הניתן, ובכל מקרה לוודא שהמסמך הרפואי כולל הבהרה שנפגעתם בתאונת דרכים לפני כך וכך ימים. 
7. כבר לאחר התאונה מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בטיפול בתביעות תאונות דרכים.

היתרונות  בפנייה לעורך דין כבר לאחר התאונה:

1.  עורך דין המתמחה בתחום, ינחה אתכם כיצד לבנות את התיק מהרגע הראשון: אלו מסמכים דרושים לכם, כיצד להשיגם ומה לוח הזמנים הצפוי לטיפול בתביעתכם. זכרו: פניה מוקדמת לעורך דין  תמנע טעויות שיעכבו אתכם בהמשך הדרך מול חברת הביטוח או גורמים רלוונטיים אחרים. 
2. במקרים מסוימים, תהיו זכאים ל"תשלום תכוף" – פיצוי כספי מוקדם, המשולם "על חשבון" התביעה העיקרית. התייעצו עם עורך דין המתמחה בתחום, כדי לבדוק זכאותכם.
3. עורך דין המתמחה בתחום, יודע למנף את נסיבותיו האישיות של הנפגע על רקע הפסיקה הענפה הקיימת בתחום – כדי להשיג פיצוי גבוה. 

מלאכה זו מתחילה כבר מהרגע הראשון שלאחר התאונה, כך שפניה מהירה לעורך הדין תנווט את התביעה לכיוון הנכון.

כאשר נזקיכם יתגבשו –  יגיש עורך הדין תביעה לחברת הביטוח או לבית המשפט, ייצג וילווה אתכם עד לקבלת הפיצוי המירבי.

היכרותנו המעמיקה את אופן הפעולה של חברות הביטוח בצירוף הידע המשפטי והפרקטי הרחב שלנו – מעניקים לכם מעטפת שלמה, מקצועית ויעילה לניהול תביעה מוצלחת מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. 

אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו בכל שאלה, ועומדים לרשותכם בכל אמצעי הקשר המפורטים באתר.

שיחת ייעוץ  עם עורך הדין חן לופוביץ אינה כרוכה בתשלום כלשהוא.